🩷 סוכר כותנה · cotton-candy

מתוקה שנת העובד

שיעור של הרב יהודה טאוב

ההזדמנות שבהזדקנות: מה קורה במוח בזמן השינה – שלבי השינה, שנת צהריים, שנת החלום והזיכרון – ומה זה מלמד על פיוס לפני השינה, ברכת המפיל, לחץ, מסכים ו"מודה אני"

שינהשנת צהרייםזיכרוןברכת המפילקריאת שמע על המיטהמחילהמודה אניההזדמנות שבהזדקנות
▶ לצפייה בשיעור
5 צנצנות16 סוכריות64 פסקאות
🌙
צנצנת 1

שלבי השינה

1

🧠ביולוגיה חדשה

🍬רק בשנים האחרונות למדו המדענים לחקור את המוח הרגשי, ומה שגילו על השינה מאיר מקורות עתיקים.

בחלק הזה של הסדרה עבר הרב לעסוק במעט ביולוגיה. ביולוגיה חדשה למדי, הדגיש, מסיבה פשוטה: בעבר לא ידעו איך לחקור את המוח, ובוודאי לא את המוח הרגשי. רק בשנים האחרונות, בעשרים השנים האחרונות בערך, פותחו כלים שמאפשרים לראות מה קורה במוח בזמן השינה, לא רק בחשיבה אלא גם ברגש.

הרב הקדים שהוא מביא את הדברים כפי שהם מקובלים היום במחקר, ושאת חלקם הוא מקשר למקורות בדרך של הסבר אפשרי, ולא כקביעה. אבל החיבור, כפי שנראה, מפתיע: דברים שחז"ל והמנהג הקדום אמרו לפני מאות ואלפי שנים מקבלים פתאום משמעות חדשה לאור מה שמתגלה היום.

השינה, לפי המחקר המקובל, מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים. וכל שלב עושה עבודה אחרת. מי שמבין את השלבים, מבין גם למה לפעמים קמים משינה רעננים, ולפעמים עייפים יותר משהלכו לישון; למה השינה חשובה כל כך ללמידה; ומה עושה המוח בלילה עם כל מה שעבר עלינו ביום.

ומשם, כך הראה הרב, יש לקחים מעשיים מאוד: איך לישון בצהריים, למה לא ללכת לישון בכעס, ואיך לקום בבוקר.

2

☀️השלב הראשון ושנת הצהריים

🍬בשנת צהריים כדאי להישאר בשלב הראשון, הקל, ולא לשקוע בשינה עמוקה.

השלב הראשון הוא מצב של מעבר: האדם מתחיל לאט לאט להתנתק מן הסביבה. זו שינה קלה, וקל מאוד להתעורר ממנה. לפעמים האדם אפילו אינו יודע אם נרדם או לא. אם תעיר אותו, הוא לא בטוח שישן.

והשלב הזה חשוב מאוד בשנת הצהריים. בשנת צהריים, כך הסביר הרב, חשוב לא להגיע לשלב השני, אלא להישאר בראשון. למה? מי שמגיע לשלב השני, בדרך כלל לא יספיק לסיים אותו כמו שצריך. הגוף "נתקע באמצע" תהליך שהתחיל, וקם עייף יותר משהלך לישון. מי שמכיר את התחושה של לקום משנת צהריים עייף מאוד, למשך שעתיים, מכיר את התופעה.

אדם אחד סיפר לרב תופעה מעניינת: כשהוא נרדם על כיסא או ליד השולחן, הוא קם רענן וממשיך לפעול. כשהוא שוכב במיטה בצהריים, הוא קם עייף לשעתיים. ההסבר: על הכיסא הוא נשאר בשלב הראשון; במיטה הוא שוקע לשלב השני.

לכן, בשנת צהריים לא חייבים להירדם עמוק. רבע שעה עד חצי שעה, כל אחד לפי מה שבדק אצלו. גם המצב שבגמרא נקרא "נים ולא נים, תיר ולא תיר" – ישן ולא ישן, ער ולא ער – הוא בדיוק מה שהגוף צריך בצהריים.

3

🔄השלב השני: לאתחל את המערכת

🍬בשינה העמוקה הגוף מנקה את עצמו, כמו מחשב שמאתחלים אותו.

השלב השני הוא שינה הרבה יותר עמוקה. הרגישות לגירויים חיצוניים היא הנמוכה ביותר, והכל כמעט מושבת. ומה תפקידו? לא רק מנוחה. בשלב הזה הגוף מנקה רעלים.

הרב המשיל זאת למחשב. כולם מכירים את המצב שבו המחשב מתחיל להיתקע: קובץ נתקע, תוכנה לא עונה, הכל מאט. מה הפתרון הטוב ביותר? להפעיל אותו מחדש. במקום לנסות לתקן כל דבר, מכבים ומדליקים, והכל רץ מהר שוב.

כך גם האדם. במשך היום הוא חשב הרבה מחשבות, עבר הרבה רגשות, חווה המון דברים. בלילה, בשלב השני, המוח משבית את הכל, ומנקה את כל מה שהצטבר. כל הדברים הלא טובים יוצאים החוצה, ובבוקר קם אדם חדש.

ולכן, אמר הרב, את השלב הזה עדיף לא להתחיל בצהריים. זה לא הזמן שלו. הוא שייך ללילה, שבו יש זמן לסיים את התהליך כולו. ומי שיודע שהוא נוטה להירדם עמוק, יכול לקבוע לעצמו שעון מעורר, או לנוח במקום פחות נוח, כדי שלא ישקע יותר מדי.

4

💭שנת החלום

🍬בשלב השלישי העיניים מרצדות, האדם חולם, והמוח עובד קשה מאוד.

השלב השלישי הוא המעניין ביותר. זו שנת החלום, שבה האדם חולם את החלומות שהוא זוכר. במכשירי מדידה רואים שבשלב הזה גלגלי העיניים, מתחת לעפעפיים הסגורים, זזים במהירות רבה. לכן נקרא השלב בשם לועזי שראשי התיבות שלו מציינים "תנועת עיניים מהירה". ואחד המשתתפים הציע לו שם עברי: "ריצוד עיניים מהיר".

ובעלי כלבים, כך שמע הרב, יכולים לראות את השלב הזה אצל הכלב: כל גופו מרצד בשנתו.

מה עושה המוח בשלב הזה? הוא משחזר את כל מה שהאדם למד במשך היום. ולא רק חומר לימודי, כמו מה שלמדתי היום על קריאת שמע. יש עוד חלק חשוב מאוד: הרגשות. מה חוויתי היום? האם המקום הזה מפחיד או בטוח? האם האדם הזה נחמד, או שצריך להיזהר ממנו? האם הוא אוהב או כועס? כל אלה המוח עובר עליהם בלילה, ומקבע כל דבר במקומו.

וזה מוביל לאחד הגילויים החשובים ביותר, ולהשלכות מעשיות שנראה מיד.

📚
צנצנת 2

המוח מסדר את הספרייה

5

📚מזיכרון קצר לזיכרון ארוך

🍬בלילה המוח מעביר את מה שלמדנו מן הזיכרון הקצר אל הזיכרון הארוך.

למוח, כך הסביר הרב, יש זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך. בתחילה הכל נכנס לזיכרון הקצר, ושם הוא יכול להחזיק רק זמן מוגבל, ימים ספורים. ומתי המוח מעביר את הדברים לזיכרון הארוך? בלילה, כשישנים. בשלב השלישי המוח עובד קשה מאוד: לוקח את כל הדברים, ושם אותם בארון, כמו בספרייה, ושומר אותם.

מכאן מסקנה מפתיעה: אדם לומד בלילה. כשאדם הולך לישון וישן טוב, החומר שלמד נקלט במוח. אדם שאינו ישן, החומר אינו נקלט; הוא פורח, כי לא היה למוח זמן לקבע אותו.

ולכן, אמר הרב, מי שרוצה להצליח במבחן, מה יעשה? ילך לישון! ומי שרוצה להיכשל, ילמד כל הלילה ולא יישן. זה הפוך ממה שרבים חושבים: הם מוותרים על שינה כדי ללמוד, ובסוף מאבדים את מה שלמדו.

ובאותה מידה, מי שרוצה להיות חכם יותר, צריך לישון כראוי. מי שחוסך בשינה, לא הרוויח זמן. אבל, הוסיף הרב, גם שינה מרובה מדי אינה בריאה, ויכולה להביא למחלות. צריך את המידה הנכונה, וכל אדם צריך לבדוק אצלו.

6

🍰מה המוח בוחר לזכור

🍬המוח זוכר לפי עוצמת החוויה, ולא לפי החשיבות ההלכתית.

ואיך המוח מחליט מה חשוב לשמור ומה לזרוק? לא לפי מה שמן התורה ומה שמדרבנן, אמר הרב בחיוך, ולא לפי מה שחמור ומה שקל. המוח מחליט לפי עוצמת החוויה. ככל שהגוף התחבר יותר לנושא, ככל שהיה חווייתי יותר, המוח זוכר אותו יותר טוב.

ולכן יש סיכוי גדול שאדם יזכור את המנהגים הרבה יותר טוב מן ההלכות. את עוגת הגבינה של שבועות הוא זוכר טוב יותר מהרבה הלכות. שיעור על אוזני המן ייזכר יותר משיעור על הלכות כתיבת מגילה, אף שהשני חשוב יותר. כי אוזני המן הן חוויה: אוכלים אותן, הן מיוחדות לחג, ויש בהן טעם.

יש בזה לימוד גדול לחינוך. מי שרוצה שילדים יזכרו את התורה, צריך לתת להם חוויה. לא רק מידע, אלא רגש, טעם, שמחה. זה מה שנקלט ונשאר.

ויש לכך גם צד מצער. בני אדם מתעוררים יותר מחוויות שליליות ומפחידות, כי הן מעוררות את הגוף. הרב סיפר ששמע על ניסיון לשדר פעם בשבוע תוכנית של חדשות חיוביות בלבד, ושהיא נסגרה כי לא היה לה ביקוש. דברים מפחידים מושכים יותר. וכמו שאומרים: כלב נשך אדם – זו אינה חדשה; אדם נשך כלב – זו חדשה.

7

📖מה שנכנס לפני השינה

🍬מה שאדם חווה ולומד לפני שהוא נרדם, הוא שהמוח מעבד בלילה.

מכל מה שנאמר עולה מסקנה מעשית חשובה: הרגעים שלפני השינה הם רגעים יקרים במיוחד. מה שהאדם חווה, שומע ולומד לפני שהוא נרדם, נכנס אל העבודה הלילית של המוח, שמעבד את היום ומקבע אותו.

לכן לא בכדי תיקנו חכמים שהדבר האחרון שאדם עושה לפני השינה יהיה קריאת שמע: קבלת עול מלכות שמים, אהבת ה', ודברי תורה. ומי שמוסיף לימוד קצר, דבר תורה, או מחשבה על הטוב שקיבל במשך היום, נותן למוח חומר טוב לעבוד עליו.

ולעומת זאת, מי שהדבר האחרון שלו לפני השינה הוא ויכוח, חדשות מפחידות או גלילה בטלפון, נותן למוח לקבע דווקא את הדברים האלה. ההבדל, כפי שראינו, אינו רק במצב הרוח של הלילה, אלא במה שנשאר בזיכרון ובלב לאורך זמן.

וזה נכון לכל גיל: לילדים לפני השינה, לבני הזוג, ולמבוגרים. הדקות האחרונות של היום קובעות הרבה, הרבה יותר ממה שנדמה.

8

😊שינה ושמחת חיים

🍬שינה טובה היא אחד הדברים החשובים ביותר לשמחת החיים.

השינה אינה רק עניין של בריאות ולמידה. היא גם מאוד חשובה לשמחת חיים. ואחד הדברים הטובים ביותר לשמחה, אמר הרב, הוא לישון טוב.

קודם כל, יש בזה צד של סכנה. בודקים נהגים אם שתו אלכוהול, אבל אדם שלא ישן מספיק, ונרדם על ההגה, מסוכן לא פחות משיכור. ומי שעייף וצריך לנהוג, עדיף שינוח עשר דקות, ואז יוכל לנהוג עוד זמן מה. וכוס קפה, לפי מה שאמר, לא תמיד עוזרת; כשהגוף באמת מותש, אין לו מאיפה להוציא כוחות, ולפעמים הקפה אף מעייף יותר.

ולמה חוסר שינה פוגע בשמחה? הרב המשיל זאת לטלפון נייד. כשהסוללה עומדת להיגמר, הטלפון עובר למצב חיסכון: מוריד את התאורה, סוגר חלק מן האפליקציות, מאט את הכל. כך גם הגוף. כשהוא רואה שלא ישנת מספיק, הוא חוסך באנרגיה. ואחד הדברים שהוא מוריד הוא הרגש. הכל הולך לאט, ואין כוח לשמוח.

לכן, מי שרוצה להיות שמח, צריך לדאוג גם לשינה. זו לא מותרות, אלא חלק מעבודת השמחה.

ויש בזה גם לימוד של ענווה. אדם רוצה להספיק עוד ועוד, וחושב שכל שעת שינה היא שעה שהלכה לאיבוד. אבל הקדוש ברוך הוא ברא אותנו כך שאנו צריכים לישון, ובשינה עצמה הוא נותן לנו כוחות חדשים, זיכרון ושמחה. מי שמקבל זאת, ישן בשלווה, ולא בתחושת אשמה.

🕊️
צנצנת 3

ללכת לישון בשלום

9

🕊️לא הולכים לישון בכעס

🍬מה שהמוח מקבע בלילה נקבע לאורך זמן, ולכן כדאי להתפייס לפני השינה.

עכשיו, אמר הרב, אפשר להבין דבר נפלא. יש מנהג עתיק, שמסורת הסבתות העבירה מדור לדור: לא הולכים לישון על מריבה. אם רבו, מתפייסים לפני שהולכים לישון. הרב אמר שאינו יודע מה מקור המנהג, אבל הוא עתיק, ומלמדים אותו חתנים וכלות.

ולאור מה שלמדנו, יש בו טעם עמוק. אם אדם הולך לישון כשהוא ברוגז עם מישהו, מה קורה בלילה? המוח עובר על הרגשות של היום, ומעביר אותם לזיכרון הארוך, לספרייה. ומה ייקבע שם? שהאדם הזה אינו טוב, שהוא שלילי, שיש לכעוס עליו.

אבל אם רבו במשך היום, וזה עדיין בזיכרון הקצר, ובלילה התפייסו והלכו לישון בשלום, המוח מקבע: הכל בסדר. האדם הזה חיובי. הכל רגוע ושלם.

והרב הסביר: כמעט על כל אדם שאנו מכירים, יש במוח שלנו "תווית". כשאנו רואים אותו, איננו חושבים עכשיו מחדש אם הוא נחמד או לא, חכם או לא. המוח כבר יודע, אוטומטית, מן הספרייה: הוא חכם, הוא טוב, כדאי לדבר איתו, או כדאי לברוח ממנו. ואת הספרייה הזו המוח כותב בלילה. לכן מי שהולך לישון כועס על מישהו, עלול לקבע את הכעס הזה לזמן רב, ואולי לכל החיים.

10

🤲שרי ליה לכל מאן דצערן

🍬המחילה לפני השינה אינה רק מידה טובה, אלא גם דרך לקבע במוח יחס חיובי.

הרב הזכיר שבגמרא מסופר על אחד האמוראים שלפני שהלך לישון היה אומר: "שָׁרֵי לֵיהּ לְכָל מַאן דְּצַעֲרַן" – מחול לכל מי שציער אותי. ומכאן הגיע הנוסח שאומרים בסידור, בתחילת קריאת שמע על המיטה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מוֹחֵל לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס וְהִקְנִיט אוֹתִי".

הרב אמר שזה פירוש חדש, שאי אפשר היה לומר אותו לפני שנודע המדע של השנים האחרונות. אבל לפי מה שיודעים היום, יש כאן עוד טעם, מלבד המעלה המוסרית של המחילה: כשאדם מוחל לפני השינה, הוא הולך לישון בצורה חיובית, והאדם האחר נקבע אצלו במוח כאדם טוב. ואם ילך לישון כשהוא כועס עליו, הכעס עלול להיכנס ל"ספרייה" לזמן רב.

וכך גם קריאת שמע על המיטה. להכניס אהבה לפני השינה – "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ" – אינו דבר סתמי. יש בזה תועלת גדולה. האדם הולך לישון עם אהבה לבורא עולם על כל הטוב שעשה לו במשך היום, וזה מה שמקבע המוח בלילה.

אבל הרב הזהיר: אי אפשר לומר "הריני מוחל" כשבלב אין מחילה כלל. ההגדרה, כך אמר, היא שאין בלבו שנאה כזו שהוא רוצה שהאחר ייפגע. אם האדם כבר במדרגה כזו, הוא יכול לומר את הנוסח בלב שלם.

🛏️
צנצנת 4

ברכת המפיל

11

🛏️ברכת שבח או ברכת הנהנין?

🍬ברכת המפיל היא בעיקרה ברכת שבח, ולכן מעיקר הדין אינה מחייבת סמיכות כמו ברכת הנהנין.

בחלק הבא עבר הרב לברכת המפיל: "בָּרוּךְ אַתָּה... הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי". והשאלה הראשונה: האם זו ברכת שבח, כמו ברכות השחר, שבהן משבחים את ה' על הנהגת העולם? או שזו מעין ברכת הנהנין, ברכה על ההנאה של השינה?

יש הרבה אנשים שמאוד אוהבים לישון, וחשים בשינה ממש תענוג. ושלמה המלך אמר: "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל". מי שעבד קשה, השינה מתוקה לו; ומי שבטל, לא תמיד ישן טוב.

ההבדל בין שתי האפשרויות משמעותי. ברכת הנהנין צריכה להיות סמוכה להנאה: אחרי שבירכת על מים, צריך לשתות מיד. ואילו ברכת השבח אינה דורשת זאת. בבוקר אומרים "המעביר שינה מעיני" גם זמן רב אחרי שקמנו, ואין בעיה, כי זו ברכת שבח על מה שה' ברא.

ומכאן השאלה המעשית: האם מותר להפסיק – לדבר, לאכול – אחרי ברכת המפיל? לפי מה שהביא הרב, מעיקר הדין ברכת המפיל היא ברכת שבח, ואין בעיה להפסיק אחריה. עיקר ההקפדה היא שלא להפסיק אחרי קריאת שמע, שצריכה להיות סמוכה לשינה. ולכן, אם צריך להפסיק, קורא שוב קריאת שמע. אבל לכתחילה טוב להקפיד שלא לדבר גם אחרי ברכת המפיל, משום שיש בה דמיון מסוים לברכת הנהנין.

12

📖מנהגים בברכת המפיל

🍬יש שנהגו שלא לברך המפיל מחשש ששמא לא יירדמו, ויש הבדלים בין העדות.

הרב הזכיר כמה מנהגים. היו בעבר מי שנמנעו מלברך את ברכת המפיל, משום שחששו שמא לא יירדמו, ותהיה הברכה לבטלה. אבל לפי ההבנה שזו ברכת שבח, אין כאן חשש כזה, כי הברכה היא על מה שה' ברא, ולא על השינה המסוימת של אותו לילה.

ונשאלו שאלות מעניינות: מה לגבי סוכות? הרב חייך שלעיתים כשישנים בסוכה בקור, ממילא לא ישנים כל כך. והוזכר הנוהג בליל פסח, "ליל שימורים", שבו יש שאינם אומרים את כל קריאת שמע שעל המיטה, משום שהוא לילה שמור מן המזיקים. הרב העיר שברכת המפיל אינה ברכת שמירה, אלא ברכת שבח.

ובין העדות: הרב ציין שבמנהגי הספרדים יש שאינם מברכים את ברכת המפיל אם הולכים לישון אחרי חצות הלילה, ויש מי שמברכים. האשכנזים נוהגים לברך. ובשאלות מעשיות כאלה, כל אחד ינהג לפי מנהגו ורבותיו.

העיקר, כפי שראינו, הוא הכוונה: שהאדם הולך לישון כשהוא משבח את הבורא, שנתן לנו את מתנת השינה.

13

🧸יושב בסתר עליון

🍬כדי להירדם צריך להרגיש מוגן; לכן לחץ מפריע, ותפילה מרגיעה עוזרת.

הרב הסביר עיקרון חשוב: כדי להירדם, הגוף צריך להוריד את הורמוני הלחץ בדם. הקדוש ברוך הוא ברא את זה בצורה טובה: אם יש סכנה ממשית, אם יש מחבל, אסור להירדם; צריך לברוח. ולכן כשיש פחד, הגוף לא נותן לישון.

הבעיה היא שבימינו רוב הדברים המפחידים שאנו שומעים לפני השינה – חדשות, הודעות בטלפון – אינם דורשים מאיתנו לברוח לשום מקום. אין לנו מה לעשות איתם באותו רגע. אבל הגוף מגיב כאילו יש סכנה, ולא נרדם. לכן לשמוע חדשות או להסתכל בטלפון לפני השינה אינו דבר בריא.

ולהפך: מה שמרגיע את האדם עוזר לו להירדם. הרב הזכיר שיש מי שאוהבים לישון עם שמיכת פוך גם בקיץ, ושיש היום "שמיכה כבדה". וההסבר שמביאים החוקרים: האדם מרגיש כאילו מחבקים אותו, ונרגע.

וזו גם משמעות המזמור שאומרים לפני השינה: "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן". מלבד ההגנה מן המזיקים, האדם מזכיר לעצמו שהוא שמור. מי שאומר בכוונה שהוא בצל שדי, נרגע לאט לאט, ויכול להירדם בשלום.

📱
צנצנת 5

מה מפריע לישון

14

📱לחץ ומסכים

🍬שני הדברים העיקריים שמפריעים לשינה בימינו הם לחץ וטכנולוגיה.

לפי המחקר, כך הביא הרב, שני דברים עיקריים מפריעים לשינה בימינו: לחץ וטכנולוגיה.

הלחץ – כשאדם מפחד, כשהוא מודאג ממה שיהיה, הגוף לא נותן לו להירדם. הרב אמר בחיוך שלשמוע תוצאות בחירות לפני השינה הוא "סגולה" בדוקה לא להירדם. וכל דבר שיש בו מתח, צריך מאוד להיזהר ממנו לפני השינה. ונוצר מעגל קשה: אדם בלחץ אינו נרדם; בבוקר הוא קם לא טוב; ומזה נוסף לחץ, וחוזר חלילה. הרב ציין שזו אחת הבעיות הגדולות של הדור הצעיר, שרבות מן הצרות נובעות ממנה.

הטכנולוגיה מפריעה בכמה דרכים. ההודעות מוסיפות לחץ. הגלישה מושכת להישאר ער עד מאוחר. ויש גם האור הכחול של המסכים: הגוף מבין אם יום או לילה בעיקר לפי האור הכחול, שהוא צבע השמים. והמסך, שפולט אור כזה, גורם לגוף לחשוב שעדיין יום.

והרב הוסיף שלפי מה שהובא במחקרים, מי שסובלים מחוסר שינה ממושך, כמו העובדים במשמרות לילה ארוכות, נוטים לסבול מבעיות בריאות רבות יותר בגיל המבוגר. אז האם באמת חסכו זמן? זו שאלה טובה. הלילה נברא לשינה, והיום – לעבודה, כפי שנברא העולם.

15

⚖️לא יותר מדי ולא פחות מדי

🍬שינה בריאה היא במידה הנכונה, בזמן הנכון, ובחושך של הלילה.

הרב חזר והדגיש שאין המסקנה "כמה שיותר שינה". כמו שחוסר שינה מזיק, כך גם שינה מרובה מדי אינה בריאה, ויכולה להביא לבעיות בריאות. גם שינה של שתים עשרה שעות ביממה אינה טובה. המידה הנכונה משתנה מאדם לאדם, וכל אחד צריך לבדוק מה מתאים לו.

ויש גם שאלה של זמן. הגוף בנוי כך שהלילה נועד לשינה והיום לעבודה. האור הוא שמכוון את השעון הפנימי: אור היום מעורר, וחשכת הלילה מרדימה. מי שהופך את הלילה ליום, ואת היום ללילה, פוגע במנגנון הזה, גם אם הוא ישן את מספר השעות הנדרש.

ולכן ההמלצה המעשית פשוטה: ללכת לישון בזמן קבוע, בחושך, בלי מסכים; לקום בזמן קבוע; לצאת לאור היום; ולנוח בצהריים רק מנוחה קצרה. אלה הרגלים פשוטים, אבל הם משפיעים מאוד על הבריאות ועל השמחה, ובמיוחד ככל שהאדם מתבגר.

16

🌅קודם מודה אני, אחר כך הטלפון

🍬הדבר הבריא ביותר בבוקר הוא לומר "מודה אני" ולחשוב על הטוב שיהיה היום.

ומה עושים בבוקר? כאן יש עצה חשובה במיוחד לצעירים שישנים עם הטלפון ליד המיטה. כשקמים בבוקר, לא לפתוח מיד את הטלפון. קודם כל מודים לה'.

למה? המוח רק עכשיו התעורר. הוא צריך לאט לאט להתארגן, להבין מה היום, מה הולך לקרות. אם מיד מכניסים לו הודעות, חדשות ולחץ, מתחיל היום בהצפה של הורמוני לחץ. וזה לא מה שהגוף צריך.

הדבר הבריא ביותר מבחינה מחקרית, אמר הרב, הוא בדיוק מה שתיקנו לנו חכמים: לומר "מודה אני" ולחשוב על הדברים הטובים שיהיו היום. למשל, לחשוב על חמישה דברים נחמדים שמחכים לי היום. כשקמים כך, הגוף מתעורר בעירנות טובה, מתארגן לאט, וכל היום מתחיל ברגל ימין.

וכך חותמים את המעגל: הולכים לישון במחילה, באהבת ה' ובתחושת ביטחון – "יושב בסתר עליון". ישנים כראוי, כדי שהמוח יקלוט את מה שלמדנו ויקבע את החוויות הטובות. וקמים בבוקר בהודיה. ראינו, סיכם הרב, שהשינה היא דבר בריא מאוד, משמח מאוד וחשוב מאוד. ומי שחוסך בה, לא בטוח שחסך זמן. יהי רצון שנישן טוב, נקום טוב, ויהיה לכולנו יום שמח.

המשפט הכי מתוק בשיעור

האדם הולך לישון עם אהבה לבורא עולם על כל הטוב שעשה לו במשך היום, וזה מה שמקבע המוח בלילה.

🤲 שרי ליה לכל מאן דצערן

0 / 16 קראתי
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה